הייתי בכיתה ז'1 וחזרתי כדי לספר
- Rotem Palgi
- May 3
- 2 min read
הייתי בכיתה ז1 וחזרתי כדי לספר
.
אז השבוע, במסגרת שבוע הנערה של עמותת Shavot - שוות, הגעתי בשעה החמישית לכיתה ז'1, בבית ספר שפיה. סיפרתי לנערות ולנערים על מסלול הקריירה שלי ממזכירה לסמנכלית, ועל זה שכיום אני עוזרת לנשים דרך שווה-משווה לבקש ולקבל את השכר המגיע להן.
.
אבל האמת שהשיחה הכי מעניינת היתה בכלל על ספורט ועל כדורגל בפרט. זה התחיל מזה שהם אמרו שבנים חזקים יותר מבנות, ולכן גם בספורט הם טובים יותר מבנות, וגם מקבלים יותר כסף.
.
אחר כך נכנסנו לדיון ספציפי על כדורגל, ועל איך זה ששחקני כדורגל מרוויחים הרבה יותר משחקניות כדורגל.
.
בנים ובנות כאחד התעקשו שגברים משחקים כדורגל באופן מעניין יותר, ושכדורגל נשים פשוט משעמם. ולכן זה מוצדק ששחקנים מקבלים הרבה יותר כסף משחקניות.
.
דיברתי איתם על זה שספורט של נשים מקבל פחות תקציבים, ופחות חשיפה, וזה אחד הגורמים המרכזיים לזה שבסוף הוא סוחף פחות קהל, ובהתאם גם הספורטאיות מקבלות פחות כסף.
.
הזכרתי גם שרבים מענפי הספורט לא היו פתוחים לנשים עד לפני כמה עשורים, ובכלל לא היה מקובל בעבר שנשים ישתתפו בתחרויות ספורט.
.
אחת המורות (שעושה מרתונים!) סיפרה על ריצת מרתון בוסטון בסוף שנות ה-60, בה עדיין נאסר על נשים להשתתף. אחת מחלוצות המרתון (קתרין סויצר) נרשמה לתחרות בראשי תיבות, וככה לא ידעו שהיא אישה. היא הצליחה להשתתף, למרות שתוך כדי הריצה ניסו לתלוש לה את המספר ולהוציא אותה מהתחרות😱
.
דיברנו גם על זה שיש נשים ספורטאיות מדהימות, ושאת המדלייה האולימפית הראשונה של ישראל הביאה אישה – יעל ארד, ועוד בספורט שהוא בכלל אמנות לחימה.
.
מה שהיה מעניין, מפתיע, וגם פוקח עיניים מבחינתי, זה שהבנים והבנות גם יחד, היו מאוד נחושים סביב זה שזה בסדר שנשים מקבלות פחות כסף, שזה הגיוני שספורט נשים פחות נחשב. הם הסבירו לי למה זה ככה, ולמה הם לא חושבים שזה צריך להשתנות.
.
פה חשדתי🙃
.
וגם הבנתי כמה חשוב שבוע הנערה, כמה חשוב לדבר עם הנערים, והנערות על שיוויון מגדרי, על זה שנשים וגברים יכולים הכל, על זה שנשים בעולם שלנו מתחילות מעמדה פחות טובה, בכל כך הרבה מקומות. ובעיקר על זה שזו לא עובדה מוגמרת, זה דבר שצריך להשתנות, והחובה שלנו לדבר, להסביר, ולהראות, שזו בהחלט לא גזירת גורל.
.
וגם הבנתי כמה חשוב מה שאני עושה בשווה-משווה, מלמדת נשים איך לעמוד על שלהן, להכיר בערך שלהן, ולדבר אותו גם במספרים ובכסף.
.
תודה רבה לצוות המעולה של בית הספר שפיה, ולילדות ולילדי ז'1 שאירחו אותי. מקווה שהמפגש בינינו פתח עבורכם ערוצי חשיבה שונים וחדשים, ולהתראות בשנה הבאה.




Comments