עיקרון האדוות - גירסת הנשים והשכר

נכון שכשזורקים אבן למים נוצרות אדוות שהולכות ומתפשטות במעגלים?

אז ככה אנחנו הנשים מתייחסות לעשייה שלנו, ולערכים שהיא מייצרת.

ואני אסביר.

.

אנחנו, מסתכלות תכל'ס:

מה עשיתי > מה התוצאה.

.

דיברתי עם לקוח > סגרתי עסקה.

ניהלתי מו"מ > סגרתי מחיר.

הטמעתי פיצ'ר חדש בארגון > העבודה התייעלה

זרקתי אבן למים > היא עשתה עיגול קטן ושקעה.

.

אבל, וזה אבל חשוב ממש,

אנחנו נוטות להתעלם,

לא לייחס חשיבות,

לפטור כמובן מאליו –

את האדוות שהאבן הזו מייצרת.

.

דיברתי עם לקוח > סגרתי עסקה > האבן שקעה במים.

אבל >>> היא מייצרת אדוות:

הלקוח הביא לקוח נוסף >>>

הלקוח התלהב ויסגור עסקה נוספת בקרוב >>>

הצוות ראה שהצלחתי ולמד ממני איך לעשות את זה גם >>>

ועוד ועוד.....

.

וכשאנחנו מתעלמות מהאדוות האלו,

הביטחון העצמי, הערך, והיכולות שלנו,

נמדדים אך ורק לפי האבן ששקעה במים.

ובהתאם אנחנו גם מתמחרות את עצמינו ואת השכר שלנו.

וזה פשוט לא נכון!

.

כשאנחנו רוצות להבין מה הערך שלנו,

וכתוצאה מכך גם מה השכר לו אנו ראויות,

אנחנו חייבות להסתכל על האדוות,

על כל הערכים המוספים שאנחנו מביאות איתנו לארגון.

ולכל אחת מאיתנו יש לא מעט אדוות כאלו.

.

אז מה עושות כדי לראות אותן, ולתת להן את המקום הראוי?

.

קודם כל כותבות.

כן, כן, יושבות רגע וכותבות את כל האדוות שלנו,

בעבודה (ותכל'ס גם במעגלי חיים נוספים).

זה עושה טוב לראות עד לאן אנחנו מגיעות,

ואיך ההשפעה שלנו רחבה הרבה מעבר למה שחשבנו.

.

אחר כך תולות את הרשימה הזו במקום בולט,

כזה שרואות ברמה יומית.

ככה גם אם אנחנו לא תמיד זוכרות את זה,

המוח שלנו יראה ויזכיר לנו.

.

ובפעם הבאה שמוזמנות או מזמנות

שיחת שכר, שיחה תקופתית, או משוב כלשהו,

מגיעות עם כל חבילת האדוות שלנו,

עושות להן מקום,

ומבקשות שכר בהתאם.

.

כי הערך האמיתי שלנו הוא לא כגודל האבן שזרקנו למים, אלא כגודל האדווה הגדולה ביותר שהיא יצרה.

.

ואם רוצות לשמוע עוד, או לעשות את זה ביחד אני כאן.

.

***אגב, זה נכון גם לעצמאיות, ולא רק לשכירות, אכתוב על זה עוד בפוסט הבא.

 .

#שווה_משווה

#את_פשוט_צריכה_לבקש